הגורם האנושי
פודקאסט ידידותי על חברה, על תרבות ועל סביבה
-
פרק 57 – מדע, חומרים מסוכנים ואנרגיה
למדינת ישראל הישגים מדעיים וטכנולוגים מרשימים, אבל הם לא באים לידי ביטוי במדיניות משרדי הממשלה – כך לפחות בכל הנוגע לסביבה.
איך אפשר לחבר בין המחקר המדעי למדיניות?
איך מטפלים במפעלים במפרץ חיפה?
איזו אנרגיה יותר זולה היום – זו המופקת מפחם וגז או זו המופקת מאור השמש?
פרק מיוחד על תכנית "ממשק – ממדע למדיניות" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה".אורחים: ד"ר טלי שגיא, ד"ר ליהי שחר ברמן, ד"ר דניאל מדר -
פרק 56 – פעילים מהעוטף מדברים
עברו כמעט חודשיים מאז שפרצה המלחמה ואנחנו עדיין בתוך האירוע. החיים עוד לא חזרו למסלולם.
שלושה פעילי סביבה שגרים ממש קרוב לגבול עם עזה מספרים מה עבר עליהם בשבת השחורה, מה עבר עליהם מאז ואיפה הם עכשיו, והאם הם מצליחים לחזור ולטפל בענייני סביבה.אורחים: יותם אביזוהר, עדית אורלב, מידד גורן -
פרק 55 – בדידות, טכנולוגיה ומשמעות
לפני מספר שנים הגדיר ארגון הבריאות העולמי את הבדידות כמגיפה עולמית.
במצבי קיצון, כמו למשל בזמן מלחמה, הבדידות נעשית יותר קשה.
אז איך מגדירים בדידות?
למה זו תופעה נפוצה בימינו?
איך זה קשור לקפיטליזם?
והאם פעילות קהילתית יכולה להקל על הבדידות?אורחים: ד"ר עידית גוטמן, ד"ר חגי בועז, שי גולוב -
פרק 53 – תחבורה, תזונה, ותעסוקה ירוקה
פרק שני המוקדש ל"מפת הדרכים למדיניות וחקיקה סביבתית" של ארגוני הסביבה – תכנית פעולה לקידום מדיניות, יוזמות ופתרונות.
האם השכונות החדשות שנבנות היום יהיו טובות למגורים גם בעוד עשר שנים?
למה זה חשוב להפחית באכילת סטייקים?
מה יעשו עובדים שפוטרו ממפעל מזהם שנסגר?אורחים: רוני ארז, עומר גינצבורג, ד"ר מיטל פלג מזרחי, שיר גולדובסקי -
פרק 52 – פוליטיקה, שמורות טבע ומחיר החשמל
פרק המוקדש ל"מפת הדרכים למדיניות וחקיקה סביבתית" של ארגוני הסביבה – תכנית פעולה לקידום מדיניות, יוזמות ופתרונות.
איך ניתן ליזום ולשפר את מצב הסביבה באמצעים פוליטיים?
למה כל כך קשה לשמור על השטחים הפתוחים בישראל?
ומתי תוכל ישראל לעבור לחשמל שיופק מאנרגיות מתחדשות?אורחים: ד"ר דב חנין, אסף זנזורי, אלון סגל, שיר גולדובסקי -
פרק 51 – אל ניניו, אופנה ויערות
פרק מיוחד העוסק בנעשה מחוץ לארצנו הקטנה – מה קורה באירופה, רוסיה, המזרח הרחוק, האוקיינוס השקט – המשבר הסביבתי נותן את אותותיו בכל מקום.
למה הקיץ הזה חם באופן מיוחד?
האם משתמשים ביותר אנרגיה סולארית בעולם בשנים האחרונות?
האם יש כימיקלים מזיקים בבגדים של האופנה המהירה?
ומה מצב היערות ברוסיה?אורחים: ניר חסון, ד"ר יונתן אייקנבאום, יקתרינה פיושפקי -
פרק 50 – סיסים, תנשמות, ומינים פולשים
רוב האנשים אוהבים ציפורים. אבל האם ציפורים אוהבות בני אדם? לא בטוח.
3 סיפורים על נקודות מפגש בין בני אדם לבעלי כנף.
איזו ציפור חיה כמעט כל חייה באוויר?
ולמה היא מקננת בכותל המערבי?
איפה יותר נוח לציפורים לחיות, בעיר או בשטחים הפתוחים?
למה לא מומלץ לקנות ציפורים?
ומה הקשר בין תנשמות להדברה?אורחים: אמנון האן, ד"ר יואב פרלמן, פרופ' יוסי לשם -
פרק 49 – חום יולי אוגוסט
חודש יולי 2023 כבר זכה לתואר "החודש החם ביותר מאז החלו המדידות". מארה"ב ועד סין, דרך יוון איטליה וספרד – הטמפרטורות מטפסות לגבהים חדשים.
כבר שנים שמדענים מזהירים שזה מה שיקרה – ובכל זאת כולם מופתעים. כאילו לא לקחו ברצינות את כל העניין הזה של החום.
אז איך החום משפיע עלינו?
מה קורה לגוף בזמן מכת חום?
האם חום יכול לגרום לתאונות עבודה?
האם יש קשר בין חום לאלימות?אורחים: ד"ר שפיר בוטנר, עו"ד דיאנה בארון, ד"ר קרני קריגל -
פרק 48 – טיול בטבע, הכנסת אורחים והפרדה במקור
פרק מיוחד המוקדש לוועידה השנתית ה – 51 למדע וסביבה בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, ב – 12-13 ביולי, בגני התערוכה בתל אביב.
מתוך שלל הנושאים והמחקרים שיוצגו בוועידה נתמקד בשלושה העוסקים כולם בהתנהגות האנושית ובבחירות שאנחנו עושים מידי יום ומשפיעות על הסביבה.
למה אנשים משאירים אחריהם זבל בטבע?
איך אפשר לשנות את זה?
האם יש קשר בין תרבות האוכל שלנו לעובדה שאנחנו משליכים שליש מהמזון?
מה זה "הפרדה במקור" ולמה זה כל כך חשוב?אורחים: נעמה לב, ד"ר אפרת אלימלך, אל"מ במיל. יאיר צדיק -
פרק 47 – ערבה, פוליטיקה וגמלים
אזור הערבה הדרומית הוא אזור ייחודי – האקלים, הנוף, האנשים, החי והצומח וקרבתו לירדן ולמצרים. פרק מיוחד על האזור ועל "מכון הערבה ללימודי סביבה".
אילו בעיות ייחודיות לאזור הערבה?
מה הקשר בין פוליטיקה וסביבה?
מה מעמדם החוקי של גמלים בישראל?
איך ליצור שיתופי פעולה במטרה לקדם פתרונות סביבתיים?אורחים: ד"ר טארק אבו חאמד, ד"ר מירי לביא נאמן, ד"ר רינה קדם -
פרק 46 – דבורים, חרקים, וחשיפה לטבע
מחלקת החרקים היא המחלקה הגדולה ביותר בטבע, חיונית ביותר למערך החיים, ובכל זאת היא לא כל כך מעניינת ואפילו מרתיעה את רובנו.
האם רתיעה מחרקים היא עניין תרבותי?
האם יש בה הגיון?
ואיך זה קשור לשמירת טבע?
איך משפיעים שינויי האקלים על חרקים?
ומה מצבן של הדבורים?אורחים: ד"ר משה גיש, ד"ר מתן בן ארי, יוסי אוד