הגלובוס הירוק
הגלובוס הירוק
הגלובוס הירוק 2015
הגלובוס הירוק 2014
הגלובוס הירוק 2013
הגלובוס הירוק 2012
הגלובוס הירוק 2009
הגלובוס הירוק 2008
הגלובוס הירוק 2007
גלריית תמונות
הצבעה

הגלובוס הירוק ויום הסביבה בכנסת 2016

פרטי הרשמה לאירועי יום הסביבה והגלובוס הירוק מופיעים בתחתית העמוד.

 

ב-5 ביוני יצויין יום איכות הסביבה הבינלאומי בכל מדינות העולם, לכבודו תציין הכנסת את יום הסביבה ב-7 ביוני, יום אשר יוקדש כולו לעיסוק בנושאי איכות הסביבה. במסגרת יום זה, תקיימנה וועדות הכנסת דיונים מיוחדים סביב הנושאים הבוערים בתחום איכות הסביבה ובריאות הציבור. כמו כן, השדולה החברתית סביבתית ושדולת העירוניות תתכנסנה יחד לדיון מיוחד.

השנה, כפי שנהוג החל מ-2014, יתקיים במסגרת יום זה טקס הענקת אותות "הגלובוס הירוק". אותות הגלובוס הירוק, אשר מוענקים מידי שנה ברציפות מאז שנת 2003, הינם "פרסי האוסקר הירוק" של ישראל. האותות מוענקים לפעילים, פעילות וארגונים, אשר הצטיינו בפעילותם למען איכות הסביבה והחיים בישראל. את מפעל הגלובוס הירוק מוביל ארגון "חיים וסביבה" - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, הכולל כ-130 ארגונים.

אותות הגלובוס הירוק מוענקים מידי שנה במספר קטגוריות בסיסיות, אשר וועדת השופטים של הפרס רשאית לשנות, לגרוע ממנה או להוסיף לה על פי שיקול דעתה. השנה יוענקו אותות הגלובוס הירוק ב-8 קטגוריות שונות: הגלובוס הירוק, ירוק בעיר, אקטיביזם ירוק, אישיות ציבורית, עסק ירוק, מתנדב/ת, אנרגיה ותחבורה ומפעל חיים.

לאור ועידת האקלים בפריז (COP21), אשר התקיימה בדצמבר האחרון בהשתתפות מנהיגי העולם, הוחלט כי השנה יוענקו אותות הגלובוס הירוק כולם ברוחה, לפעילים ופעילות אשר פעילותם תרמה להתמודדות עם משבר האקלים העולמי.

בנוסף על אותות הגלובוס הירוק, בטקס יוענק ציון גנאי בצורת אות "הגלובוס השחור". אות הגלובוס השחור מוענק לגוף, ארגון או אישיות, שבאופן ישיר או עקיף פגעו בסביבה או בבריאות הציבור או באינטרס הציבורי הסביבתי הכללי, בין אם באמצעות פעולה ובין אם במחדל. בשנה שעברה, למשל, הוענק האות לחברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) על דליפת הנפט ההרסנית בשמורת עברונה.

 

זוכי הגלובוס הירוק לשנת 2016

אות "הגלובוס הירוק" להישג הסביבתי של השנה ניתן לחברי מטה מאבק הגז

המטה הינו קואליציה של ארגונים ופעילים חברתיים שהוקם בשנת 2012 ופועל לשמירה על זכויות הציבור בגז כמשאב לאומי. המטה הוביל את ההבנה שהגז הטבעי הינו רכושו של כלל הציבור בישראל, ושם לו למטרה לדאוג שאוצר הטבע יקדם את החברה הישראלית כולה, יוריד את יוקר המחיה ויאפשר עצמאות אנרגטית.המטה רתם קואליציה רחבה של ארגוני סביבה, חברה וכלכלה לפעילות משותפת, יצר שיח ציבורי והעלה את סוגיית משק הגז לראש סדר היום הציבורי. המטה השכיל לשלב פעולות ציבוריות מגוונות: מחקר, לובי, פעילות שטח, תקשורת, רתימת הקהילה וניו מדיה. בזכות הלחץ הציבורי החליטה הממשלה על הפחתה של 13% בהיקף יצוא הגז הטבעי (40% במקום 53%) חסכון של כ-130 מיליארד ₪ למאזן הכספים הלאומי. בהמשך נאבק המטה כנגד המונופול בשוק הגז, התנגדות שהגיעה לשיאה בסירובו של הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר את הסכם הפשרה עם חברות הגז. המאבק הפך את מתווה הגז לסוגיה שיש להתחשב בה בעת הרכבת הממשלה - מעולם קודם לכן לא הגיע מאבק ציבורי למעמד שכזה בשיח האזרחי. לאחר אישור המתווה הוגשו עתירות לבג"צ, ולאחרונה הודיעו שופטיו כי על המדינה לתקנו. כיום שוקדים החברים במטה על המשך חשיפת העיוותים במשק הגז בישראל, ועל התוויית מדיניות אלטרנטיבית, המבוססת על זכות הציבור ליהנות ממשאב הגז, באמצעות פיתוח תעשיה מבוססת גז, הסבת ענף התחבורה לדלקים מבוססי גז ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת ונקייה, מה שיפחית משמעותית את פליטות הפחמן וזיהום האוויר ויביא לעצמאות אנרגטית.מטה המאבק, מקדם בפעילותו זו ערכים אזרחיים, חברתיים וסביבתיים וחזון לפיו מדינת ישראל יכולה להפוך מודל לשימוש מושכל באוצרות הטבע, למען החברה והסביבה, תוך שקיפות מלאה והתחשבות בדורות הבאים.הארגונים החברים במטה מאבק הגז נכון להיום: אנו, המשמר החברתי, הפורום הישראלי לאנרגיה, הפורום המשפטי למען ישראל, העמותה לכלכלה בת קיימא, ירוק עכשיו,ישראל 2050, ישראל יקרה לנו, מגמה ירוקה, צדק חברתי – חדר המצב, צלול, וכן פעילים ופעילות רבים.

 

אות "הגלובוס הירוק" לקיימות עירונית ("ירוק בעיר") מוענק לפורום ה-15 - פורום הערים העצמאיות, בראשותו של ראש עיריית ת"א-יפו רון חולדאי ובניהולו של עו"ד איתן אטיה.

צילום: ישראל הדרי

הפורום מוביל בשמונה השנים האחרונות מהפכה בתחום הקיימות העירונית.בערי הפורום מתגוררים קרוב ל-3 מיליון תושבים, המהווים כ-40% מאוכלוסיית ישראל, והן משרתות כ-90% מאוכלוסיית המדינה באופן יומיומי. הפורום מגלה הבנה יוצאת דופן של האתגר הסביבתי. חברי הפורום לא היססו לקבל החלטות אמיצות, ולהשתמש ביכולותיהן של הערים העצמאיות לשם הובלת סדר יום סביבתי, ובראשם המאבק בשינויי האקלים. בשנת 2008 חתמו 18 ראשי עיריות על "אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר והגנת אקלים", המהווה גרסה ישראלית לאמנה הבינלאומית של ארגון ICLEI לקיימות מקומית.מאז, פועלות העיריות במגוון זירות להפחתת פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר שלהן. במסגרת זו נערכו סקרי פליטות גזי חממה וזיהום אוויר בערים ונכתבו לראשונה תכניות אב עירוניות להפחתת פליטות, ואף הוקם מאגר נתונים נרחב על מקורות הפליטה בערים.לאחר שנמצא כי מרבית פליטות גזי החממה בערים מקורן בצריכת אנרגיה במבנים, הקדיש הפורום דגש מיוחד לקידום הבניה הירוקה, וביוני 2013 החליטה מליאת ראשי הערים של פורום ה-15 לאמץ את התקן הישראלי לבנייה ירוקה כמדיניות עירונית מחייבת . החלטה זו הייתה צעד ומשמעותי שהעמיד אתערי הפורום בשורה אחת עם הערים המובילות בעולם, המקדמות בנייה ירוקה כחלק מתפיסה רחבה של עירוניות מתקדמת, והמספקות לתושביהן סביבת מגורים, פנאי ותעסוקה איכותית וחסכונית בצריכת משאבים.

 

אות "הגלובוס הירוק" לאקטיביזם ירוק מוענק השנה לשני מאבקים מרכזיים: המאבק על שימור הרי ירושלים והמאבק על איכות האוויר והחיים במפרץ חיפה

 

צילום: דב גרינבלט

המאבק המתמשך לחיזוקה של ירושלים פנימה ולשמירה על נכסי הטבע והנוף בהרי ירושלים מלווה את התנועה הסביבתית בשני העשורים האחרונים. המאבק חווה תפנית קשה עם עליית משבר הדיור וייסודם של מוסדות תכנון חדשים ודורסניים, בהם ייצוג הציבור הולך ופוחת.בשנה האחרונה ידע הנושא רגעים קשים במאבק המר לשימור מצפה נפתוח, ומאידך הגיע להישגים משמעותיים שיש לשמרם לעתיד. הישגים אלו לא היו אפשריים ללא שיתוף הפעולה בין השלטון המקומי והחברה האזרחית ובכללה ארגוני הסביבה. "הברית לחיזוק ירושלים ושמירה על ההרים סביב לה", עיריית ירושלים, המועצה המקומית מבשרת ציון ועמותת "רמות למען הסביבה" הובילו ביחד ולחוד להישגים תכנוניים מרשימים ולדיון ציבורי מתחדש בנושא. ראויה לציון מיוחד עמידתם האיתנה והנחרצת של ראש עיריית ירושלים מר ניר ברקת, וראש מועצת מבשרת ציון, מר יורם שמעון. ברקת ואנשי המקצוע בעירייה פעלו נחרצות במישור התכנוני, המשפטי והציבורי להדוף את היזמה להסרת ההגנה הסטטוטורית ממרחב הרי ירושלים, ופעלו להשיב לשלטון המקומי את הובלת התכנון המקומי. יורם שמעון הוביל בפועל את העשייה למול שרים וחברי כנסת. הברית לחיזוק ירושלים ושמירה על ההרים סביב לה פעלה לאיגום המשאבים המשותפים לטובת הישגים משמעותיים ככל האפשר. החברה האזרחית מיוצגת במאבקים אלו גם ע"י וועדי פעולה מקומיים של תושבים. כאלו הינם נציגי רמות למען הסביבה הפועלים מזה שנים להגנה על מצפה נפתוח, אתר הטבע החשוב ביותר בירושלים. בגייסם למעלה מ10,000 התנגדויות גיבו התושבים את המאבק הציבורי העז, שניטש ממש בימים אלה, ואת הקריאה לשמור על ביתו של הצבי הישראלי במצפה נפתוח ולייסוד פארק טבע עירוני במקום.

 

 

צילום: אומץ

גם למאבק על איכות האוויר והחיים במפרץ חיפה התגייסו שותפים רבים, להתארגנות אזרחית אותנטית שהעלתה לסדר היום הציבורי את הסיפור העגום של חיפה והקריות. האזור המזוהם ביותר בישראל סבל לא רק מהשיעור הגבוה בארץ של תחלואת סרטן ומחלות נשימתיות, אלא גם מהתעלמות הממסד והרשויות. אף שמחקרים רבים ב-30 השנים האחרונות מראים שהתעשייה הפטרוכימית היא הגורם העיקרי לתחלואה עודפת של סרטן, מחלות ריאה ולב במפרץ חיפה, מקודמות בימים אלו 3 תכניות סטטוטוריות להרחבת התעשייה המזהמת. לריק הזה נכנסו  קבוצות תושבים, ארגונים ואנשים פרטיים, שפועלים בהתנדבות ובמרץ לשינוי המדיניות, ואינם נרתעים להתמודד עם רשויות הנועלות דלתותהן ומנהיגים הטומנים ראשם בחול. החזית הירוקה של ארגוני הסביבה והחברה האזרחית במפרץ כוללת את: מגמה ירוקה, אמהות ואבות למען חיפה והקריות, הפורום הישראלי לשמירה על החופים, אל"ס- אזרחים למען הסביבה, תנועת אומ"ץ, הירוקים של חיפה, הקואליציה לבריאות הציבור, פורום אדם וסביבה, אדם טבע ודין וחיים בחיפה, פורום עזר"א, צלול.הקבוצות פועלות, ביחד ולחוד, נגד הרחבת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ובכלל זה לשינוי התכנית להרחבת בתי זיקוק, התכנית להקמת מתחם פטרוכימי חדש "קרקעות הצפון" והתכנית להקמת נמל דלקים פרטי, שאמור לתמוך בהתרחבות התעשייה, על חשבון חופי הקריות והפארק המטרופוליני בקישון. הקבוצות פועלות הן במישור האקטיביסטי ובכלל זה הפגנות, עצומות, חוגי בית, דיונים בכנסת, בגצ"ים ועררים; והן במישור המקצועי במטרה להתוות חלופות המבוססות על מחקרים, ניירות עמדה, הרצאות, יוזמות מקומיות ומחקרים משותפיםעם האקדמיה. בפעילותם זו העלו את המציאות החיפאית לסדר היום הלאומי ואילצו  את מקבלי ההחלטות בישראל לתת פתרונות הולמים למצבי הקצה בחיפה.

 

אות "הגלובוס הירוק" לאישיות ציבורית מוענק למיטל להבי, פעילה סביבתית וחברתית מאז 1997, חברת מועצת העיר ויו"ר סיעת מרצ בת"א-יפו משנת 2003.

צילום: יח"ץ

להבי פועלת לקידום ערכי דמוקרטיה, שוויון וחיזוק אוכלוסיות מוחלשות, ולסביבה איכותית ובריאה: ממקימי הפורום הירוק בת"א, כיו"ר ועד שכונה הביאה להסטת תנועת האוטובוסים מרחוב גרוזנברג, נאבקה להגדלת היקף השטחים הירוקים והציבוריים בפלורנטין יחד עם תושבי השכונה ועם התארגנות "דרום לאנשים" הביאה להפיכת ציר שלבים לרחוב עירוני, הובילה התנגדויות לבניית מגדלים בלב העיר וכיו"ר הסיעה הכניסה את תכנון וביצוע פארק קריית ספר כתנאי בהסכם קואליציוני - פרויקט  שמהווה מודל להליך שיתוף ציבור. כיום, כסגנית רה"ע הממונה על תיק התחבורה, הבינוי והתשתיות, היא מקדמת את השיח של עיר כמרחב מקיים, נגיש ושוויוני לתושבים והרחובות נועדו לאנשים שהם עורק החמצן העירוני. לתפיסתה התושבים אינם "לקוחות" העירייה, אלא שותפים בעיצוב המרחב והסביבה. בעיסוקה משלבת להבי סדר יום חברתי להפחתת יוקר המחייה ומתן שירות איכותי לתושבים בשילוב תפיסתה לצמצום זיהום האוויר. המטרה העיקרית העומדת מול עיניה היא צמצום השימוש ברכב פרטי ומעבר לאמצעי תחבורה ברי-קיימא או ציבוריים (24/7), זאת היא מקדמת בין השאר באמצעות הקמת שירות שאטלים למקומות עבודה, שת"פ להקמת רשות מטרופולנית לתחבורה, מעבר לאמצעי תחבורה חשמליים, הרחבת מערך מוניות השירות ויוזמה לשינוי בתלוש השכר שיאפשר לעובדים להמיר את ההטבה בגין אחזקת רכב לטובת "הגעה ירוקה לעבודה".

 

אות "הגלובוס הירוק"לתחום האנרגיה מוענק ליוסף אברמוביץ שהישגיו בתחום האנרגיה המתחדשת חוצי יבשות ויוצאי דופן.


צילום: יח"צ

אברמוביץ הינו סוג של נביא מודרני הנושא את הבשורה הסולארית וגם חלוץ המיישם את הבשורה ומפיצה ברחבי העולם ממקום מושבו בישראל. מאז עלייתו לארץ, לפני למעלה מעשור, פועל אברמוביץ ללא לאות לקידום אנרגיה סולארית. החל מהקמת ערבה פאוור, השדה הסולארי המסחרי הראשון בישראל, דרך יוזמת ה"חשמל לאפריקה" של הנשיא אובמה, במסגרתה יזם הקמת שדות סולאריים ברואנדה, שהראשון שבהם כבר מספק למדינה תוספת חשמל של 8%, וכלה בשדה הסולארי שחנך לפני כשבועיים בארה"ב. כפעיל זכויות אדם מזה עשרות שנים משלב אברמוביץ היבטים של צדק חברתי עם היבטים סביבתיים. במסגרת "ערבה פאור" הוביל שיתוף פעולה עם  משפחות בדואיות בנגב, הוא מקדם את נושא האנרגיה הסולארית בקרב בדואים, פלסטינאים ומעורב בשורה של פרוייקטים סולאריים במזרח התיכון ובאפריקה. בכלל זה הוא אף יעץ לכמה ממדינות ערב בנושא. אברמוביץ השתתף

במשלחת ישראל לוועידת האקלים בפריס והוכרז על ידי CNN  כ"אחד מששת החלוצים הירוקים המשמעותיים בעולם", בישראל זכה בשלל פרסים והכרות על היותו יזם חברתי מוביל.

 

אות "הגלובוס הירוק" למגזר העסקי ניתן לחברת Greeneye שבראשה עומדת המייסדת והמנכ"לית, נגה לבציון נדן.

צילום: ענת אורן

Greeneye היא עסק כלכלי-סביבתי-חברתי פורץ דרך, שמקדם את תחום ההשקעות האחראיות בישראל – השקעות כלכליות שמתחשבות גם בסוגיות חברתיות-סביבתיות. Greeneye היא שותפה של Vigeo Eiris , חברת מחקר רב-לאומית בתחום ההשקעות האחראיות, ומבצעת יחד איתה הערכות של חברות עסקיות למשקיעים בישראל ומחוצה לה. הערכותיה של Greeneye בדבר ההתמודדות של חברות עסקיות עם משבר האקלים משמשות מוסדות פיננסיים, בנקים, קרנות פנסיה ומשקיעים בודדים בתהליכי קבלת החלטות להשקעה. פעילות זו של Greeneye הפכה גורם מהותי המשפיע על נכונותן של חברות להתמודד עם ההשפעות הסביבתיות-חברתיות של פעילותן. זאת ועוד, מחקריה של Greeneye מציגים קשר ברור בין התנהלות אחראית יותר של חברות ותשואות גבוהות יותר. פעילותה של גרינאיי מביאה גם שינוי בשיח הציבורי, כשיותר ויותר משקיעים מבקשים שכספיהם, לרבות כספי הפנסיה, יושקעו בצורה אחראית.  במקביל, Greeneye מייעצת למשרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וארגונים לא ממשלתיים בבניית מדיניות אחראית כלכלית-סביבתית-חברתית, ובפיתוח כלי מדידה, שקיפות ופיקוח. Greeneye הובילה יחד עם המשרד לאיכות הסביבה את פרסום דירוג ההשפעה הסביבתית של חברות מסחריות בארץ; הייתה מהמניעות של חברות מסחריות לדיווח ל-CDP; ועובדיה משמשים כאנליסטים ויועצים לדירוג מעלה בתחומים סביבתיים.

 

אות "הגלובוס הירוק" למתנדב סביבתי ניתן לדנית קליין-גואטה, וחסן ג'יוסי, פעילים סביבתיים המתגוררים זה לצד זו, בישובים שער אפרים וקלנסאוה, שבמרחב השרון - משולש דרומי.

צילום: אוהד ריינהרץ

יחד הם מובילים מאבק סביבתי יוצא דופן באיכותו, בתעוזתו ובהתמדתו. לאחר שבמשך עשורים רבים הפכו המזבלות ל"חלק מהנוף" באזור המשולש הדרומי, הובילו דנית וחסן מאבק כנגד אתרי פסולת לא מוסדרים, משרפות פיראטיות, ולמען אוויר נקי באזור הסובל מזיהום אוויר קשה. שותפות זו בולטת על רקע ניכור והעדר שיתוף פעולה בין יישובים סמוכים, יהודים וערבים, במרחב המשותף, העתיר במפגעים ובעבריינות סביבתית, ועל רקע אוזלת היד של הרשויות והממשלה. תושבי קלנסווה, טייבה ושער אפרים פועלים במשותף לקידום פתרונות בני קיימא לבעיית זיהום האוויר הכבד באזור, להסדרת אתרי הפסולת במרחב, ולהגברת המודעות להיבטים הבריאותיים של זיהום האוויר. הם פועלים למול בכירים במשרדי הממשלה, מדווחים על בסיס קבוע למשטרה ולמכבי אש ולצד מאבק אינטנסיבי מול הרשויות ברמות השונות הם מקדמים גם יוזמות חינוך ומעורבות קהילתית, בדרך המעודדת יחסי שכנות טובים בין המגזרים. בארבע השנים האחרונות נערכו אירועי סביבה משותפים, החל ביום הסביבה העולמי, דרך צעדה והקמת אוהל מחאה וכלה בפעילויות הסברה. דנית וחסן משלבים בפעילותם ההתנדבותית מחויבות אישית עמוקה ופועלים ללא ליאות מתוך הבנה שרק מאבק משותף של שכנים, ערבים ויהודים, יוכל להביא לפתרון המצב בסביבתם.

 

אות "הגלובוס הירוק" על מפעל חיים מוענק לפרופסור דני רבינוביץ, ראש בית ספר פורטר ללימודי הסביבה, באוניברסיטת תל אביב.

צילום: אוניברסיטת תל אביב

רבינוביץ, פרופסור לאנתרופולוגיה, מכהן מאז אוקטובר 2013 כראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. בנוסף עוסק פרופ' רבינוביץ בפעילות התנדבותית ענפה ורבת שנים במסגרת ארגוני החברה האזרחית, ומקיים קשרים נרחבים עם עמותות סביבתיות בישראל ובעולם. מאז 2010 הוא מכהן  כיו"ר האגודה לצדק סביבתי בישראל ומוביל את פרויקט "מחקר ומדיניות צדק אקלימי בישראל", שזכה להכרה בינלאומית. בעבר שימש במגוון תפקידים התנדבותיים ובהם יו"ר 'חיים וסביבה', ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל (2006 - 2008); יו"ר 'גרינפיס' הים התיכון (2004-1999); סגן יו"ר 'גרינפיס' בריטניה (2012-2004) ונשיא האגודה האנתרופולוגית הישראלית. פרופ' רבינוביץ  נחשב לדובר הבקיא והרהוט ביותר בישראל בנושא משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, ואחד המומחים המובילים במחקרי מדיניות בתחומי אקלים וחברה בישראל ובעולם. פרופ' רבינוביץ פעל רבות להעלאת נושא האקלים על סדר היום הישראלי בסדרה של פרסומים מדעיים, בכתבות ובראיונות בתקשורת, בדיונים בכנסת, ובכנסים אקדמיים וציבוריים. לקראת ועידת קופנהגן ב-2009 השיק את הבלוג המשפיע "הומו קומבוסטאנס", בו ניתח את הסיכויים להשגת הסכם אקלים גלובלי, הסכם שהושג לבסוף בוועידת פריס 2015. בכך הנגיש את מדע האקלים על היבטיו השונים - המדיניים, הכלכליים והחברתיים - לציבור רחב ומגוון. ספרו "הנה זה בא – כיצד נשרוד את משבר האקלים" מהווה ניתח עיוני מעמיק של משבר האקלים הממחיש בשפה רהוטה כיצד ההתחממות הגלובלית תשפיע על חיי היומיום של כל אחד ואחת מאתנו.   

 

אות "הגלובוס השחור", ציון לגנאי המוענק לגורם התורם לפגיעה בסביבה, בריאות הציבור או באינטרס הציבורי והסביבתי הכללי, מוענק השנה למשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים בגין כישלונו המתמשך בניהול משק האנרגיה, ובפרט בשל ההתכחשות המתמשכת לבעיות הסביבתיות והבריאותיות שהשימוש בפחם לייצור חשמל גורם. משרד האנרגיה ממשיך לדבוק בגישה מיושנת שאינה מבחינה בהשלכות החברתיות, בריאותיות וסביבתיות של דפוס ההתנהלות הקיים. 

בוועידת פריז בדצמבר 2015, התחייבו מדינות העולם לנקוט בצעדים אמיצים ושאפתניים כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית על מעלה וחצי בלבד. ישראל הצטרפה למחויבות הבינלאומית ולקחה על עצמה להציג תוך שנה תכנית כוללנית להפחתת פליטות גזי חממה ומעבר למשק אנרגיה ירוק וידידותי לסביבה. משרד האנרגיה היה אמור להיות החלוץ המנהיג בתעוזה את משק האנרגיה הישראלי למימוש התחייבויות המדינה, להפחתת פליטות וליצירת חלופות לקראת עתיד בריא ומשגשג לכלל האזרחים. אולם למעשה דובק המשרד בשימור המצב הקיים, שימור תמהיל הדלקים הנוכחי, מתנגד לצמצום השימוש בפחם, ולביזור ייצור החשמל ולוקה בתמיכתו באנרגיות חלופיות. זאת כאשר ייצור חשמל מהווה למעלה ממחצית פליטות גזי החממה של מדינת ישראל. בישראל, ושתי תחנות הכוח הפחמיות, חדרה ואשקלון, אחראיות על כ56% מסך ייצור החשמל בישראל ועל פליטת רוב גזי החממה. פליטות התחנות הפחמיות משפיעות באופן ישיר ומיידי על בריאות התושבים והעובדים הסמוכים אליהן. שרפת הפחם והנפט בתהליך הפקת החשמל בתחנות הכוח משחררת לאטמוספרה כמויות גדולות של תחמוצות גפרית וחנקן שהוכרו כגורם למחלות נשימתיות וסרטן. 80% מזיהום האוויר בישראל מגיע מתחנות אלו ומביא לתמותה של מעל לחמישים אנשים בשנה. זו האמת המאוד מטרידה, ולמרות נתונים אילו התנגד שר האנרגיה בשנה האחרונה לצמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח, וסרב לקבל החלטה על סגירה הדרגתית של שתי תחנות הכוח הפחמיות. משרד האנרגיה כושל ביצירת חזון חלופי למשק האנרגיה, דובק בשימור המצב הקיים, שימור תמהיל הדלקים הנוכחי, התנגדות לצמצום השימוש בפחם, התנגדות לביזור ייצור החשמל ועיכוב מתמשך בהטמעת מקורות אנרגיה מתחדשים בהיקף הנדרש, אפילו בהתאם ליעדי הממשלה הצנועים מלכתחילה.  הגלובוס השחור ניתן למשרד כאות מתריע: זו השנה לגייס אומץ לב ציבורי וחזון ולהוביל תהליך של השתחררות מהתלות באנרגיה מזהמת ובלתי מתחדשת, לתקן את המדיניות, להכיר בתפקידו הקריטי בעיצוב העתיד האנרגטי והאקלימי של ישראל ומעמדה בין מדינות העולם.

 

הרשמה

למעבר לטופס ההרשמה לטקס הגלובוס הירוק ולכינוס השדולות, לחצו כאן. שימו לב! דרך טופס זה ניתן להירשם לטקס הענקת הגלובוס הירוק ולכינוס השדולה הסביבתית חברתית ושדולת העירוניות בלבד.

ההרשמה לדיונים בוועדות הכנסת תתאפשר רק דרך מערכת ההרשמה של הכנסת. למענכם, נשתדל לרכז את הקישורים לעמודי ההרשמה מיד לאחר שיפתחו. למעבר לעמוד ועדות הכנסת ביום הסביבה, לחצו כאןשימו לב שהרשמה לוועדות הכנסת אינה מקנה אישור כניסה לטקס הגלובוס הירוק וכינוס השדולה.


חיים וסביבה | סעדיה גאון 26, ת.ד 2001, תל אביב 6713521 | טלפון: 03-5602256 | פקס: 03-5602104 | sviva@sviva.net
Life & Environment, 26 Sa'adia Gaon st., TelAviv 6713521 Tel: 972-3-5602256 Fax: 972-3-5602104 www.sviva.net

בניית אתרים